אפגני (רועה אפגני)

כלב רוח

קבוצה

20-30 ק"ג

משקל ממוצע של גזע בוגר

12 עד 14 שנים

תוחלת חיים

61-74 ס"מ

גובה ממוצע לגזע בוגר

תיאור הגזע

אי אפשר לטעות במראהו הייחודי של הרועה האפגאני. יש כאלו הקוראים לו – “מלך הכלבים”.
הוא נראה אצילי, גבוה ורזה. פרוותו ארוכה ורכה ומגנה עליו גם במזג אוויר קר מאד.
הפרווה של הכלב האפגאני הינה בדרך כלל בצבעי חום, שחור או אפור.
גופו צר, ראשו וצווארו גבוהים, עיניו כהות ואוזניו ארוכות.
הכלב האפגני הינו היפואלרגני ולכן הוא פופולארי בקרב אנשים אלרגיים.
הליכתו אצילית ומרשימה והוא נחשב לכלב מהיר וספורטיבי.
הרועה האפגאני מהווה תמיד אטרקציה בתערוכות יופי של כלבים בשל מראהו הייחודי והנאה.
מוצאו של הכלב האפגני הוא באפגניסטן. דיוקנו נמצא בציורי קיר בתוך מערות עתיקות באפגניסטן מלפני 4,000 שנה. תפקידו המסורתי היה לצוד חיות, כגון: ארנבים, עיזים, זאבים ואנטילופות.
כמו כן השתמשו בכלב האפגני לשמירה ולרעיית צאן.
זהו כלב מהיר שאוהב לשחק.

בריאות הגזע

לכלב האפגאני נטייה לבעיות בריאות אלו:
– בעיות בעיניים
– בעיות לב
– פצעים בזנב
– יש לו סף כאב נמוך, לכן כשהוא נפצע הוא מאד סובל
– גורים נוטים לסבול מדלקות באוזניים

טיפוח – פרוותו הארוכה והעבה של הכלב האפגאני זקוקה להרבה טיפוח . מומלץ לרחוץ אותו פעם בשבוע כדי לשמור על פרווה בריאה ומטופחת.
יש לסרק את הפרווה בעזרת מברשת מתאימה.
האפגאני משיר את פרוותה ברמה בינונית.

תזונה – עלולים לסבול מאלרגיות לחלב ולסוגי מזון שונים ולכן לכל רועה אפגאני יש להתאים את המזון המתאים לו.

היפואלרגני

ידידותי לילדים

מתאים לדירה

אופי הגזע

הרועה האפגאני הינו כלב עדין, רגיש, אלגנטי ואצילי.
הוא נחשב לכלב אמיץ, חשדן לזרים אבל לא תוקפני כלפיהם.
יוצר קשרים טובים עם אנשים בוגרים וגם עם ילדים.
יש לו נטייה לסרב לפקודות ולכן חשוב לשים לו גבולות ברורים.
אינו פעיל בתוך מקום סגור (כגון בדירה), אבל זקוק לשהות גם במרחבים פתוחים ולעשות פעילות גופנית יומית (בעיקר ריצה האהובה עליו).
הכלב האפגאני הינו כלב ידידותי, מצחיק לעיתים, לפעמים ביישן, אוהב תשומת לב ונאמן מאוד לבני ביתו.
יש לו נטייה להיקשר לבן משפחה מסוים אחד ולציית לו במיוחד.
הוא נרתע מרעשים ומתנועות פתאומיות ולכן פחות מתאים לילדים קטנים.
עדיף לבצע את הפעילות הגופנית במקום מתוחם כדי שלא יברח או יחליט פתאום לרדוף אחרי רכב או חתול.

אילוף הגזע

יש לאלף את הכלב האפגאני בצורה עקבית ושגרתית למשמעת, משום שיש לו נטייה לא לציית לפקודות והוא זקוק לקביעת גבולות ברורים.
האילוף שלו לא קל במיוחד בשל אופיו העצמאי, אך עם זאת הוא כלב חכם  מאוד ויכול לקלוט את הפקודות בצורה קלה.
בשל אי צייתנותו יש להתחיל את האילוף בגיל צעיר, רצוי עם מאלף המכיר את הגזע.
יש להשקיע בחשיפתו לאנשים ולחיות אחרות כדי שלא יהפוך להיות כלב מסוגר, מפוחד ומופנם.
מכיוון שהוא רגיש לגירויים החשיפה מאד חשובה לו כדי שיוכל לתפקד נכון גם כשיש מסביבו הרבה גירויים ולא יפחד מהם. אם יתעורר בו פחד הוא יכול להיות תוקפן.
לסיכום ניתן לומר, שאילוף הרועה האפגאני צריך לשלב אימון למשמעת ולחשיפה גם יחד.

קחו חלק מקהילת אוהבי חיות מחמד
עשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק כאן למטה!